שתיים ממחלות העיניים הנפוצות ביותר הן גלאוקומה וקטרקט. מעל גיל 70, כ-10% מהאוכלוסייה סובלים מגלאוקומה, שנחשבת לגורם מספר אחת לעיוורון בלתי הפיך. קטרקט ניתן למצוא כמעט בכל אדם בגילים אלו, במידה כזו או אחרת. מטבע הדברים, ישנם לא מעט אנשים שסובלים במקביל מגלאוקומה ומקטרקט.
החלפת העדשה העכורה בסינתטית, במסגרת ניתוח קטרקט, היא ההליך הכירורגי השכיח ביותר בעולם המערבי. כאשר ניגשים לבצע אותו בחולי גלאוקומה, הניתוח טומן בחובו אתגרים נוספים, וקיים סיכון לעוד סיבוכים, מאחר שחולים אלה סובלים לעתים קרובות מתסמינים כגון עין שקועה, עין קצרה, אישון צר, חוסר יציבות של העדשה ועוד.
עם זאת, ההליך יכול, בחלק מהמקרים, גם לסייע לחולי גלאוקומה - ולאפשר למנתח להקל את הלחץ התוך עיני שגורם למחלה. על מנת להתמודד עם האתגרים הללו, יש צורך לעתים לעשות שימוש בציוד טכני ייחודי, ולפעמים גם לבצע קיבוע של העדשה החדשה לעין.
ברוב המקרים – ניתוח קטרקט כשלעצמו לא נחשב לטיפול ספציפי לגלאוקומה, בשל הסיכון לסיבוכים ומאחר שהאפקט שלו קטן וזמני. עם זאת, ישנם מצבים רפואיים מסוימים, כגון מחלות ב"ספקטרום הזווית הסגורה", שבהם ניתוח שכזה עשוי להיות אופציה מועדפת, כולל בשלבים שבהם הקטרקט מינימלי והראייה עדיין איכותית.
אופציה נוספת, היא שילוב בין ניתוח קטרקט לבין ניתוח גלאוקומה זעיר פולשני – במקביל. ניתוחי הגלאוקומה הזעיר-פולשניים נחשבים לבטוחים בהרבה ביחס לניתוחים הקלאסיים, ולכן קל יותר לשלב אותם ביחד עם ניתוח קטרקט. בחלק מהמקרים יעילותם אמנם פחותה מאשר הניתוחים הקלאסיים, אך יש מקרים שבהם ניתן לבחור בניתוח מסוג זה, ולקבל תוצאה אפקטיבית מאוד. ניתוח משולב שכזה, יכול בין השאר להפחית את השימוש בטיפות, לשפר את האפשרות לשליטה על הלחץ התוך עיני לאורך זמן ולצמצם את סכנת אובדן הראייה.
אופציית הניתוח עשויה לעלות על השולחן בשלל מצבים – כשההחלטה הסופית צריכה להתקבל בהתאם למצבו הספציפי של המטופל, לאחר שלוקחים בחשבון את כלל השיקולים, התועלות החזויות והסיכון לסיבוכים. לעתים, ניתוח קטרקט עשוי להוות הזדמנות חד פעמית לשינוי דרמטי בטיפול בחולה הגלאוקומה.
חשוב לזכור שלעתים, גם לאחר ניתוח קטרקט מוצלח, עלולה להיות החמרה במצב הגלאוקומה. מסיבה זו, חשוב מאוד לבצע מעקב אחר המנותחים, ולאתר כל מקרה של עליה בלחץ התוך עיני.